משרתי המילואים חשים לא מוערכים, לא מתוגמלים, ואף מקופחים מצד מעסיקים – כך עולה מסקר מקיף ויוצא דופן שערך מכון ירושלים לאטסרטגיה ולביטחון בין יותר מאלף משרתי מילואים פעילים ומאות נשאלים מהציבור הרחב. המחקר המלא הוצג בכנס “משבר מערך המילואים” אשר קיים המכון ב-18 בינואר ועסק בסוגיות הכואבות סביב מערך המילואים כיום.
מחקר יוצא דופן של מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS) מציג נתונים עדכניים על ההרכב הסוציולוגי של מערך המילואים, על תחושותיהם של משרתי המילואים וכן על יחס הציבור הישראלי למשרתי המילואים. המחקר מציג תמונה מורכבת לגבי היחס אותו מקבלים חיילי המילואים ומציף את הקשיים עימם הם מתמודדים.. המחקר יוצג בכנס המכון “משבר מערך המילואים – האם אנו ערוכים למלחמה הבאה?” אשר יקחו בו חלק הרמטכ”ל לשעבר, רא”ל גדי איזנקוט ולצידו דמויות בכירות במערכת הביטחון ובמערך המילואים. הסקרים נערכו על ידי מכון המחקר פאנלס פוליטיקס.
פראיירים או מודלים להערכה?
על פי הסקר מרבית משרתי המילואים (66%) סבורים כי הציבור הישראלי רואה אותם כ”פראיירים” ורק 24% מעריכים את פועלם. תחושת התסכול היא בעיקר בקרב המילאומניקים הצעירים (70%) לעומת אחוז נמוך יותר בקרב המשרתים המבוגרים וכן בקרב המשרתים החילוניים (72%) לעומת המילואמיניקים הדתיים (53%).
לעומת זאת, בקרב הציבור הרחב היחס למשרתי המילואים הינו שונה בתכלית:
רוב עצום של אזרחי ישראל (88%) מוקיר ומעריך את חיילי המילואים – אולם חמישית מהציבור (20%) אכן מסכים עם התפיסה לפיה הציבור רואה במי שמשרת כיום פראייר. המגזר הדתי הוא המגזר אשר בו ההערכה לחיילי המילואים היא הגבוהה ביותר (94%) ומעטים מאוכולסייה זו רואה את המשרתים כ”פרייארים”.
מקשיי תעסוקה לאתגרים משפחתיים
אחד הנושאים הכאובים עימו מתמודדים חיילי המילואים, הוא היחס של מעסיקים כלפי שירות המילואים. אכן, על פי סקר בציבור הישראלי, 56% מהנשאלים בציבור הישראלי סבורים כי מעסיק אשר יתבקש לבחור בין שני מועמדים לעבודה בעלי נתונים זהים יבחר בעובד אשר אינו משרת במילואים ורק 13% סבורים שהמעסיק יעדיף את המועמד אשר משרת במילואים.
משרתי המילואים עצמם פסימיים יותר ו-59% מהם סוברים כי המעסיקים יעדיפו את המועמד שאינו משרת במילואים.
על פי הסקר בין משרתי המילואים, הקושי הגדול ביותר עימו הם מתמודדים הוא הקושי המשפחתי. 55% מהם ציינו אותו כקושי הגדול ביותר.59% מכלל הציבור גם רואה את הקושי המשפחתי כבעיה הגדולה בשרות מילואים. קבוצת הגיל שציינה את הקושי המשפחתי כגדול ביותר הם בני 36-45 (76%).
בדירוג “הקשיים”, נמצא אחריו את הקושי הכלכלי שמסב שירות המילואים (28% בקרב הלוחמים וגם בקרב הציבור הרחב), 22% מצינים את הקושי הנפשי ורק 19% את הקושי הפיזי בקרב משרתי המילואים וכן בקרב הציבור הרחב. קשה להאמין שהמספרים בין המשרתי והצילואימניקים זהים!!! תבדוק היטב!!!
היחס כלפי משרתי המילואים
54% מחיילי המילואים ציינו כי אינם מרוצים מהיחס של צה”ל כלפיהם. ישנה גם חוסר שביעות גבוהה מיחסם של מוסדות האקדמיה כלפי משרתי המילואים – 52% מהמשיבים. נראה כי מעסיקים דווקא מגלים התחשבות בחיילי המילואים, כאשר 77% מהמשיבים ציינו כי הם מרוצים מהיחס של המעסיקים כלפיהם.
תגמול כספי
פער גדול בין תפיסת הציבור לעמדת משרתי המילואים מתגלה בנושא התגמול הכספי. על פי הסקר, הציבור הרחב סבור כי חיילי המילואים מתוגמלים בצורה ראויה ואילו המשרתים עצמם לא רואים זאת כך. 30% מהציבור הרחב סבור כי התגמול לחיילי המילואים הוא הוגן מאוד, 47% סבור כי הוא הגון במידה בינונית ורק 23% סבורים כי התגמול הוא מועט.
מנגד, 47% ממשרתי המילואים סבורים כי התגמול הוא מועט, 37% סבורים כי התגמול הוא בינוני ורק 16% סבורים כי מדובר בתגמול הוגן. אוכלוסיית המשרתים עד גיל 35 חשה את חוסר שביעות הרצון הגדולה ביותר בנושא התגמול.
חשיבות מערך המילואים
בנושא אחד ישנו קונצנזוס בין משרתי המילואים והציבור הרחב, והוא חשיבות מערך המילואים. משתתפי הסקרים נשאלו “האם צה”ל יוכל לנצח במלחמה רחבת היקף ללא מערך המילואים”? בקרב הציבור הרחב: 80% ענו בשלילה ורק 6% סבורים שכן. בקרב המשרתים במילואים 87% סבורים שלא ורק 5% מעריכים שכן.
אנשי המילואים גם נשאלו עד כמה צה”ל ומערכת הביטחון רואים חשיבות למערך המילואים כחלק מהכוח הלוחם. 67% סבורים כי מערכת הביטחון רואה חשיבות רבה במערך המילואים, 29% סבורים כי רואים חשיבות בינונית ורק 4% סבורים כי החשיבות היא מעטה.
מי משרת המילואים?
על פי נתוני הסקר, מרבית משרתי המילואים ביחידות השדה מתגוררים באזור המרכז (42%) (לאוכלוסייה זו ישנו ייצוג חסר ביחס לגודלם באוכלוסייה), 25% מגיעים מאזור הצפון, 12% מאזור ירושלים ו-10% מיהודה ושומרון (ייצוג כפול ביחס לגודלם בחברה).
רוב המשרתים חילוניים (53%) (יותר גדול מחלקם באוכלוסייה – 44%), 28% דתיים (יותר גדול מחלקם באוכלוסייה (12%) ורק 1% מהציבור החרדי משרת ביחידות המילואים הלוחמות.
משרתי המילואים משכילים ברובם כאשר ל-42% מהם תואר אקדמי ו-33% אף בעלי תואר שני. רק רבע מהם בעלי השכלה תיכונית. בהתאם, רובם של משרתי המילואים ביחידות הלוחמות (69%) הינם בעלי הכנסה משפחתית גבוהה מהממוצע. 42% הם ממוצא אשכנזי, 28% ממוצא מזרחי ו-20% ממוצא מעורב.
נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון פרופ’ אפרים ענבר:
“מתברר שאוכלוסיית לוחמי המילואים היא קבוצת איכות בעלת השכלה והכנסה גבוהה מהממוצע. זה מעודד לראות שבניגוד למדינות רבות אחרות בהם אין גיוס חובה, המעמד הבינוני והגבוה בארץ מגלה אהבת מולדת ונושא בעול הבטחוני”.
פרופ’ אל”מ (במיל’) גבי סיבוני, מוביל הכנס ועמית בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון:
“הסקר מחדד את הצורך לשאת את משרתי המילואים על כפיים ולאמץ שלושה עקרונות בסיס: עקרון ההוגנות שמחייב העדפה למשרתים במילואים על פני מי שאינם משרתים, עקרון הנחיצות אשר מחייב קיום יחידות מילואים מאומנות וכשירות למענה המבצעי הכולל, ולבסוף עקרון ההערכה הדורש מתן תחושה גאווה וכבוד בחברה לצד מתן תמורה חומרית הוגנת למשרתים”.
תמונה: IMAGO / Xinhua
- בניית אתרים